חלק א-פתיחת סדנה/הרצאה -הדקות הראשונות שלך מול הקהל יקבעו את הוייב של ההרצאה,ייצרו התנגדות או להבדיל שיתוף פעולה והקשבה.(לזכור -קהל מבודר במצב של דינמיקה קבוצתית,יכול להתנהג בילדותיות וגם להפריע ולתפוס קצת תשומת לב,ממש כמו ילדים.שימו לב לשואבי האנרגיה שמפריעים בהתחלה ,אותם תצטרכו להפוך לשותפי ההרצאה שלכן.חשוב כדי להקל-בתחילת סדנה לחלק חומרים כתובים,מחברת ,עט ,מתנה קטנה על כל שולחן,כדי שאנשים יתעסקו בזה ,ולא בעצמם ואתן תוכלו להתאפס לתחילת ההרצאה.אנשים מבוגרים גם צריכים לאסוף את עצמם לפני שהם מתמסרים לקשב מול מישהו אחר.לא סתם המרצים המפורסמים בעולם עולים להרצאות רק אחרי שיש להם הרצאות חימום של מרצים אחרים,כדי לקבל קהל ממורכז .)
ההצגה העצמית בתחילת ההרצאה חייבת להיות רלוונטית לאנשים שמולכן.אם אתן מלמדות איך מעבירים סדנה ,חשוב לקהל שלכן לשמוע מה הנסיון שלכן בתחום ההדרכה ולא כמה אימונים אישיים עשיתן.
1)לזכור מי קהל היעד, ואיך אני רלוונטי עבורם-להתחבר אליו דרך שפה משותפת.
השכלה רלוונטית-כמה שנים למדתן להיות מה שאתן?אילו תעודות בתחום?
חיבור לנושא המפגש-הרקע חייב להיות מחובר לנושא..אם אני הולכת ללמד מטפלות איך מעבירים סדנה ,אני מתחברת להן מהמקום הטיפולי
תמיד עלי להציג עצמי?-זו שאלה טובה.תלוי מי הקהל.אם הקהל רועש ,וזו סדנה עד עשרה משתתפים,תנו להם להציג את עצמם קודם דרך תרגיל (אף פעם לא להקים קהל בתחילת המפגש לעבודה בזוגות ,לריקוד.תנו להם את הכסא כאזור נוחות,עד שיצברו ביטחון וירצו להתבלט )
הומור והומור עצמי-חשוב ,לא במחיר של לרדת על משתתף או על עצמיכן.תיד לשמור על גבול ודיסטאנס
דוגמאות וסיפורי מקרה מהעולם המקצועי-תכינו מראש סיפורים מעולמכן,אנשים רוצים לשמוע שעומדת מולם מישהי שיודעת על מה היא מדברת,שעושה את מה שהיא מלמדת .תהיו השראה.
תמונה מעולה-במצגת מאחוריכן שתהיה תמונה שלכן שקשורה לנושא ההרצאה
וגם במצגת מאחוריכם יופיעו פרטי התקשרות איתכם!
זיכרו אנשים מצלמים את המצגת ,מעלים אותה לרשתות ושולחים בוואטסאפ לחברים.וודאו שעל כל שקף מופיע לוגו,שם וטלפון או מייל או כתובת האתר.
חלק ב-אז למה אנחנו רועדות?למה זה מלחיץ?ואיך מתארגנים לזה?
(טיפ-להכין בקבוק מים קטן,זה יעזור לכן ליובש בפה ושתשתו שאתן מרגישות שאתן רוצות לבלוע רוק של התרגשות מבלי שישימו לב.בקבוק מים זה הדבר הכי חשוב בהרצאה,כל פעם שמישהו שואל שאלה-קחו צעד פיסי אחורה,שתו מים,עד שתבינו את השאלה ותענו.יש פירוט בהמשך.זה סופר חשוב).החזיקו ביד גם טוש מחיק או עט או שלט לייזר כדי שירגיע לכן את הרעד וייתן לן תחושת שליטה)
פחד קהל , המכונה גם פחד במה, הינו הפחד הנפוץ ביותר בקרב הציבור הרחב. למעלה מ-41% מהאוכלוסיה סובלים במידה כזאת או אחרת מפחד או חרדה כאשר עליהם לדבר מול קבוצה של אנשים.
פחד קהל או גלוסופוביה (מיוונית-פחד לשון) היא תחושת פחד ודחייה מפני דיבור מול קהל. (ויקיפדיה)
חשש לדבר בפני קהל הוא טבעי ואנושי כאשר הוא מופיע במינון סביר ומאפשר לתפקד בצורה תקינה
דיבור מול קהל מציב את האדם במצב בו הוא נתון לשיפוט של אנשים אחרים. במצב זה, כל תשומת הלב של הקבוצה מופנית אליו וכל תקלה אשר תקרה לו עלולה לבלוט.
המקור ביולוגי לחרדת קהל הנובע מן האמיגדלה המעורבת בתהליך ויסות הרגש, מקושרת עם תגובות רגשיות במצב של סכנה ופחד כמו למשל תגובת "הילחם או ברח". כאשר עומדים מול קהל עשויה להתעורר תחושת חשיפה וסכנה, אשר גורמת לאמיגדלה לייצר תגובה דומה. ההערכה היא כי האמיגדלה היא שריד אבולציוני ,
הגורמת לאדם להימנע מלהחשף למבטים או לתשומת לב אשר יכולים להיתפס כאיום המזמין תוקפנות מחשבות העוסקות בדימוי העצמי של האדם ובחששות מתגובת הסביבה. (כאשר אדם נדרש לדבר מול קהל הוא הרבה יותר מודע לעצמו ולהתנהגותו. מודעות זו היא נורמטיבית)
הזעה, דופק מהיר ,קשיי נשימה, הסמקה, רעד בקול ,גמגום וחולשה ,בלק אאוט הם סימנים נורמליים,ולרב חולפים תוך דקה וחצי מתחילת השקט של תחילת ההרצאה)
בעצם מה שקורה בזמן התרגשות הוא-מנגנון התגובה האוטומטי נפגע ומופעל מנגנון של הישרדות
במנגנון הישרדות יש לנו 3 תגובות
FIGHT-מישהו מהקהל יגיד משהו,ואתן בתגובה תתקפו אותו או תתנשאו מעליו,והנה ייצרתן לעצמיכן מתנגד,שיחזור להזכיר לכן שהוא לא פראייר והבמה בכלל שלו
FLIGHT-תברחו מהסיטואציה.שזה לא רע.פשוט תשתו מים,חלקו חוברות,צאו רגע החוצה
FREEZE- קפיאה במקום,מה שנקרא "בלק אאוט"..הכל טוב,כולנו בני אדם.תקשרו את זה ..תפסו את הראש ותגידו "הכנתי את ההרצה הזאת אולי מאתיים פעם,ומההתרגשות לפגוש אתכם סופסוף שכחתי את המשפט הראשון..)
חלק ג-נכנסים לתכלס
******כאשר מעבירים הרצאה או סדנה,למעשה מייצרים עבור המקשיבים סוג של תהליך שינוי.וזה בכלל לא משנה מהו נושא ההרצאה.הוא אמור לייצר השפעה כלשהי על השומעים.הוא אמור לגרות אותם ,להדליק אותם.הם בעצם עוברים עכשיו דמיון מודרך מטורף.וזה חייב להיעשות בשלושה שלבים-
*הכנה מנטאלית לשיונוי.לכן עשו כל מה שכתבתי עד כה
*תכלס-השלב המרכזי בהרצאה שייתן להם את הכלים,הטיפים,הצעדים לשינוי.ותמיד לחבר אותם לנושא.שווה לקחת דוגמה ,שתיים מהקהל(זוכרות את המפריעים?זה הזמן להפוך אותם לשותפים ומעריצים.)
*DIY-DO IT YOURSELF שלב סופר מכריע ,שבו הם אמורים להבין בדיוק מה לעשות עם כל מה שלימדתן אותן בבית.
חלק ד-אז איך מתחילים לבנות הרצאה או סדנה?
)רישמו לפניכן נושא הרצאה? מהי מטרתכן?מהם 3 המסרים שהכי חשוב לכן שיעברו?
ממליצה ישר לכתוב על מצגת.הכל.ואז להדפיס לכן אותה,ולתקן את המצגת לראשי תיבות,עיצוב וכו.
2)מול מי? מיהם קהלי היעד שלכן? איפה?(מאוד חשוב לדעת להתאים את עצמיכן לוגיסטית למקום בות תעבירו את ההרצאה.לוודא שיהי צלם עבורכן-אלו חומרי שווק מצויינים שימשו אתכן גם שנים קדימה)
3)מה עלול להפריע במהלך? לתקשר התרגשות?-חשוב לדעת ולהיות במודעות לכל מה שאתן חוששות ממנו שיקרה,ולתת לו מענה מראש.התנגדות נגרמת כאשר מרצים מגיעים איתה להרצאה,אם זה שיפוטיות כלפי הקהל,המארגנים,המקום,אנרגיה שלילית שמגיעה לפני ..הגנות מיותרות.וכו.ידע והכנה מוקדמת לבאות הם הכוח שלכן.יותר מנסיון וותק בהעברת הרצאות ועמידה מול קבוצה.
4)מהם הכללים שלכן בהרצאה?
(טלפון -מותר או להשתיק ולשים בתיק? שאלות-מותר?אתן פותחות את ההרצאה לדיון או הרצאה זורמת ולא אינראקטיבית? סבב הצגה עצמית-תלוי בכמות המשתתפים.חשוב לחבר את הסבב לנושא ההרצאה,למשל -סטטוס,מה המטרה בהרצאה-חשוב לזכור-איך שהאדם הראשון יציג עצמו בסבב,כך יציגו עצמם כל האחרים.? מותר לבוא בהפסקה אליכן או שחשוב לכן לשמור על דיסטנס,ואז איך שיוצאים להפסקה -אתן פשוט נעלמות.יש בזה יתרונות גדולים.אנחנו מכבדים את מי שפחות נגיש.זה מתחזק תחושת גיבורות על שיש לכן,והוא קריטית כשמייצרים שינוי ? איך יוצרים קשר אחר כך-האם אתן מחלקות דפים ממתוגים,מעבירות דף קשר,שולחות SMS מיד בתום ההרצאה שמכניס אותם לרשימת תפוצה? חומר כתוב מראש-מחלקות בתחילת ההרצאה,נותנות רק מחברות ריקות-פחות מומלץ? הצבעה?-איך אנשים משתלבים בתוך סדנה?בהצבעה?מותר להתפרץ?חשוב לתת הנחייה,כי מישהו עלול להתפרץ לכן או למישהו אחר- אתן תגיבו אוטומטית או מישהו אחר,והנה לכן באג)
5)הקשבה! צעד אחורה!-מישהו מדבר.אוטומטית-קחו צעד אחורה ,אם אתן בישיבה-תסדרו רגע בכסא..קחו בקבוק מים-קחו לגימה,שדרו "אני מקשיבה"-זה יעביר תדר של "אני בשליטה",והמשתתפים שלא במודע,לאט לאט,יתנהגו בדיוק כמוכן,והנה לכן הרצאה מופתית,מבלי לחנך אף אחד.קבוצה שכבר מירה אחד את השני-אל תעמיסו מידע משלכן,תנו להם מידי פעם להתפתח בשיחה)
6)כשמישהו שואל שאלה-חשוב לבודד את המסר מהאדם שמעביר את המסר.
אנשים יכולים לשאול שאלות-לא כי הם רוצים שלאול,הם פשוט רוצים להיות במרכז הענינים."לקחת סולו",ביחוד כשנושא ההרצאה הוא שינוי.כשמדברים על שינוי,זה מכניס את הגוף לסטרס,ובלי להרגיש נוצר מנגנון דווקא.ואז אנשים פשוט מפריעים למסר לחלחל לעצמם..זה לא אישי נגדיכן.וחשוב שתזכרו.
חשוב גם להפריד את האמירה /שאלה מטון הדיבור בו נשאלה השאלה.יש ארבעה סוגים של תקשורת בין בני אדם,ואנחנו קודם כל מגיבים לטון,ומתעלמים לחלוטין מהשאלה.
פה צריך לזכור להתנהג כמו ילדים.
ילדים מקשיבים לתוכן והשאלות שלהם עוסקות בתוכן,כי הם לא מפחדים ללמוד משהו חדש.
תתיחסו לתוכן השאלה בלבד,וענו עליה..לא על מה שהאדם מנסה לייצר כרגע בחדש.
אנשים לא מודעים שהם מנסים לייצר כרגע אפקט של תשומת לב.לעצמם.
רוב אוכלוסיית מדינת ישראל הם מסגנון תקשורת קופץ,מתפרץ,עסוק בעצמו,חייב לספר ,חייב פשוט!קחו זאת בחשבון,ונהלו זאת בתבונה.
לשאלה עונים בתשובה לשאלה.נקודה.
קילר-קילר הוא בעצם מנגנון תקשורתי מעולה(למדתי אותו מאלון גל)-המטרהשלו "להרוג" סטואציה תקשורתית שאינה משרתת את ההרצאה ואת האנרגיה שיש במרחב כרגע,ומטרתה להעצים את השואל ואת ההרצאה."
אם אדם נתקע על שאלה,או שואל שלא בזמן או חייב להגיד משהו ,חשוב למנף "מעולה .שאלה מעולה..כאילו קראת את המצגת מראש-2 שקפים ואני מתייחסת לזה.צריכה אותך ואת ההתיחות שלך ,2 שקפים מעכשיו"..
(כן כן!אנשים בדינמיקה קבוצתית מתנהגים כמו ילדים בתחרות כאשר יש רק מנצח אחד ומובטח פרס..למה?ככה זה.גם הם בהישרדות כשהם בקבוצה)
****מי אמר "התנגדות" ולא קיבל?****
לפני שאני בכלל חשובת שמישהו הביע התנגדות או ייצר התנגדות.חשוב לי לעמוד על 2 הבדלים.יש מה שנקרא "דיעה שונה"-מישהו שלא מסכים עם דעתי..הרי מה שלרוב נאמר בהרצאות אימון הן דעות,תאוריות.הן אומנם משכנעות מאוד
,אבל אין לאדם השומע!!כרגע שום דרך להוכיח שעבורו להקשיב לאוריה שלכן כרגע-ישיג את מטורתיו,הוא אולי קצת חושש להתמסר כי מה לעשות-שינוי זה מפחיד,המוח שלנו לא אוהב את זה,וישר מגיב כהרגלו בקודש-עושה הסחת דעת..
אז קודם כל-כל עוד מדובר בשיחת דיעות-כבדו את דעתם גם אם היא נוגדת את השקפת עולמן.כל אחד מדבר מנסיונו..
אם אין לכן איך להוכיח-עובדה מדידה שאפשר להראות-שחררו את הצורך.
תראו שאתן מכילות,מכבדות,באות ללמוד..תמנפו את דעתו .."לא חשבתי על זה…וואווו..תודה..מאיפה הבאת את זה?"-כאלה!!
אתן תצאו ליגה!!
******לא במחיר של מישהו פוגע בכן-שם תחתכו עם גבול!!במקום!!**********
*****ועכשיו ברמת התוכן של ההרצאה-שוב תלוי בכמה זמן יש לכן ***
רק אחרי כל זה ,ואחרי שהעברתן כלים—רק עכשיו,אפשר לתת דף עבודה אישית לכמה דקות,לעבוד בזוגות-ותמיד תעברו בין הזוגות!!!תמיד!!!להזמין מישהו לשתף מול החדר ..
גירוי תגובה—-לעבוד כל הזמן בגרוי,לשחק עם הטונציה של הקול שלכן-לשאול שאלות,לתת דוגמאות,לעודד שיתופים ,תרגולים-לתת תרגולים הביתה,לעבודה,ליום יום,לפרקטיקה ,לחיים, להפעיל, יצירתיות-משחקים,קלפים,(יהיה על זה הדרכה ענקית ופרק בספר ובאקדמיה הדיגיטלית לאימון מאמנות-אתן תקבלנה ראשונות את הפרק)
CALL TO ACTION-תקראו לתגובה,תפעילו להן את הדמיון,שידמיינו בזכותכן את החיים שלהם מתגשמים ומשתפרים בזכות הידע הערכי שאתן מספקות להם עכשיו.
*****יחסי ציבור לפני המסר—–חשוב ביותר,אם אתן מאבדות קשב או עניין-להגביר טון דיבור
"מה שאנחנו הולכים לעשות היום, יכול לעשות מהפך בחייכם".
****התובנה הכי חזקה שלי מהרצאות-היא שאני חוששת שישבו שם אנשים ביקורתיים כמוני.שיודעים הכל (עאלק) ,ששמעו הכל ושקשה לחדש עליהם.שעסוקים בלהראות שהם יודעים,שמתפרצים,שחייבים למשוך תשומת לב.עם יד הלב-התנהגתי כך לא מעט וזה נבע מחוסר בטחון שלי.מעולם לא נחשבתי חכמה במיוחד או בכלל..והבאתי את זה איתי.עד שיום אחד נפל לי האסימון-אני אתחיל ללכת להרצאות שבאמת מעניין אותי לשתוק בהן.להתמסר לחלוטין..ואני נאמנה לעצמי במקום הזה.בערך בתקופה שהבנתי את זה ,החלטתי אחרי שנים ל העברת קורסים,הכשרות מאמנים,סדנאות,הרצאות אורח וכנסים על במות-להפסיק להרצות.כיום אני מוכנה על במה רק לתקלט..אגו כזה ובעיקר קבלה ושלמות*******
אז זהו להפעם.מקווה שתעשו שימוש בתוכן שיש כאן.הוא מבוסס על 25 שנות הדרכה ,מאות שעות עמידה מול קהל.
בהצלחה.
כאן לשאלות.
באהבה
עינבל