Skip to content

אימון הוא שפה!!כמה את מכירה אותה?

אם תערכו חיפוש להגדרה של "אימון ",תמצאו תשובות שונות .מעל לכולן,אימון הוא שפה.כמו שאנחנו מדברים עברית,אנגלית,רוסית,אמהרית ועוד.

היא שפה חדשה.

לשפות יש מטרה.ומטרת השפות שלנו היא שתהיה לנו היכולת לתקשר ביננו,על מנת שנשתף פעולה,נבטא רגשות,נשיג את המטרות שלנו.

וברגע שאנחנו דוברים שפות לא מותאמות,"מגדל בבל"-זוכרים?

אימון נולד מהצורך של הדור שלנו להגשים את עצמו.לבנות בטחון בעצמו,ביכולותיו.

אימון נולד כשפה חדשה,המייצרת מציאות וחופש בחירה.

מילים מפוצצות ,נכון?

אז תנו לי רגע להסביר את כוונתי.

שימו לב רגע למחשבות שלכם.ברגע הזה.על מה אתן חושבות?

אם אבקש מכן עכשיו,לספר לי על מה אתן חושבות,מה אשמע מכן?

 

אני אשמע מילים.המילים שתבחרו כרגע,הן המראה הישירה של המחשבות שלכן.

יחד עם המילים,מגיע גם טון.יש לנו טון,ממש כמו מנגינה.אם אתרגש עכשיו שלי,אז אחייך, אומר "וואו",והטון שלי יהיה שמח.מסכימות?

אם אהיה מוטרדת, משלל משימותיי,שכרגע ממתינות לי,אגיב אולי בטון חסר סבלנות,גם אם מילותיי לאותו רגע הן "כן.אני מתרגשת".משהו בטון,לא יהיה מדוייק.

למה לדעתכן בני אדם שמים לב דבר ראשון לטון הדיבור שלכן או למילים?

אז מילים וטון יש לנו,והחברה השלישית בנוסחת שפת האימון שלנו היא :תקשורת בלתי מילולית.

הווה אומר-שפת הגוף,התנועות שבאות יחד עם המילים והטון.תנועות הפנים(גלגול עיניים,חיוך,פליאה,הנפת יד,הרמת כתפיים וכו')

אז הנה הנוסחה שלנו:שפת אימון =מילים+טון דיבור+שפת גוף.

זוכריות את ה"ליצן העצוב " מתקופת בית הספר?זה שמספר תמיד בדיחות,גם אם זה לא קשור עכשיו,אבל בעיניים שלו רואים עצב,והוא מתהלך בהפסקות עם עצמו ,נגרר כזה?ובין הבדיחות ,כשושאלים אותו מה שלומך?,הוא מרים את הראש אליכם,בולע רוק ואומר "הכל בסדר ".

או הקופאית בסופר,זו שתמיד כועסת.כאילו זה שבאתם עכשיו לקניות,פשוט הרס לה את היום?

היא קצרה,קרירה,בלי שלום.כמה שקיות את רוצה?

מה היא אומרת לנו?

שפת האימון ,מלמדת אותנו לשמוע בין השורות.לגלות את השחקנים.לגלות את האמת.

עד לפני 9 שנים,גם אני הייתי כזאת

הייתי אחות טיפול נמרץ לב ופארמדיק.הלכתי לעבודתי כל יום,לבשתי מדים,ואיתה את התחפושת של הממורמרת.

לא עברה משמרת,שלא עצר לידי מישהו ואמר "חייכי קצת ".כמה שנאתי את המשפט הזה.מה אתה לא רואה מה עובר עליי פה?כמה אני סובלת?על מה בדיוק יש לי לחייך.

החיוך היחיד שיהיה לי,זה שכבר תגיע משמרת ערב ותחליף אותי….

וזה ליווה אותי,כמובן מחוץ לשעות העבודה.לא חייתי את האמת שלי,ואפילו לא ידעתי את זה.

האימון ,השפה שלו,ההבנה שזו שפה חדשה,שאימצתי כשפת אם,פתחו לי את הדלת לחיים אחרים.

אהיה דרמטית,ואומר-חיי ניצלו,לא אחת ,בזכות האימון.

הבנתי מהי השליחות שלי.הגעתי לכאן להציל חיים של בני אדם.אם היו כשפגשתי בהם בניידת טיפול נמרץ,או במחלקת טיפול נמרץ לב ,וגם בשנים האחרונות.

כשאני זוכה להציל נפשות

וגם אתן ,אתן ויקירכן,זכו ,זוכים ויזכו-להציל נפשות בישראל.

וכידוע "כל המציל נפש בישראל,כאילו הציל-עולם ומלואו ".

בואו נעשה רגע ,תרגיל קטן. אם אנחנו רוצות להראות למישהו שאנחנו אוהבים אותו?איך נבחר לפעול?

אבל,אם אותו אדם שאנחנו אוהבות אותו מאוד בדרך כלל,פגע בנו.וכנראה בלי כוונה…

איך נבחר להראות לו את זה?

איזה סוגי תגובות יש לפגיעה?

כמה מכן יגידו ישירות?

כמה מכן יתאפקו,יגידו כלפי חוץ ,הכל בסדר!אך בטון נעלב ושפת גוף קוצנית?

ננסה תרגיל? איך מחשבה משנה,מפעילה רגש שונה?

 

  • תחשבו על אדם שאתן כועסות עליו
  • למשל-הוא/היא ,אף פעם לא מקשיבים לי.
  • נוסיף סימן שאלה
  • "הוא אף פעם לא מקשיב לי?"
  • עכשיו בואו נוריד את המילה לא ואת אף פעם,קצת פחות שלילי ומכליל.
  • הוא מקשיב לי?
  • עכשיו נחליף את הוא,ב"אני"!!
  • אני מקשיבה לי?
  • מה קורה לנו עכשיו?
  • הפכנו את נושא השיחה והרגש ברגע!

ידע הוא כוח,אך תבונתינו נמדדת ביכולת שלנו להשתמש בכוח הזה,ולהיות טובים בעזרתו לעצמינו ולסביבתינו.לא כולם אוהבים שנויים,ולשנויים יש קצב וזמן הסתגלות.

אך אלה הם החיים.החיים שלנו משתנים יומיום.החינוך והילדים שלנו גדלים ומשתנים יומיום,ולכן נולד מקצוע האימון.כי השפה בה חונכנו,לא תמיד מתאימה לדור שאנו מגדלים.

הדור הצעיר,דור הz ,הוא קרוי.הוא דור ששואף לבטחון עצמי,אהבה עצמית,יצירתיות,יציאה מהקופסה.זה דור חכם,שמבין את מהות האושר,ודורש אותה.זהו דור שנולד לתוך עולם טכנולוגי,עם שנויים מטורפים ויומיומייים וגרויים אינסופים.זה דור שלומד,שמי שמגיע ראשון-מנצח.ועלינו ללמוד כיצד ללוות את הדור הזה ,בשפה שרלוונטית לו היום.

ואסיים במשפט ,שמוביל את חיי כבר שנים רבות :"חכמה הדרך מין ההולכים בה"(הארי הקדוש)

הדרך שלנו כבר סלולה עבורינו,האם נשכיל להקשיב לה?

אנו דוברים עברית בארבעה סגנונות תקשורת שונים..
את זה אתן כבר יודעות..
-האם ידעת שסגנונות התקשורת יכולים ממש להיות קווי הנחייה בכתיבה שלך?
דבר ראשון -דברי למקדמים-תמונה פצצה ,כותרת מושכת.
דבר שני התחשבות במשימתיים,

הכותרת תוביל מיד לפואנטה.
דבר שלישי דברי למנתחים ,השורה השלישית ואילך תיתן מידע ,פרטים, מקורות נוספים לקריאה .
והרביעי ומאוד חשוב ,לתומכים ,דברי מהרגש, האישי ,איך יוצרים אתך קשר
מצרפת לכן סכומון לכל סגנון
.
משימתית – תמיד מגיעה דקה לפני הזמן, אם יש לה עיכוב זה רק כי קרה משהו מאוד קיצוני וברור שהיא מודיעה באותו רגע. היא נכנסת לקליניקה אומרת שלום, חיוך רשמי ומתחילים לעבוד תוך שניה. כל דבר שלא קשור למטרה הוא בזבוז זמן. היא תמיד תשב בדיוק באותו מקום ותניח את התיק שלה קרוב אליה מוכן לעבודה מידית. לרוב יושבת זקוף, ידיים משולבות, מבט ישיר, פוקר פייס – קבוע, לא זזה הרבה, מרוכזת מאוד ונזהרת לא לאבד מידע. אם היא מדברת זה נאום קצר, קולע, משפטים חזקים, עקרוניים וענייניים. רוצה לשמוע מה השורה התחתונה, לא אוהבת בזבוז זמן, כל דקה חשובה.

מקדמת – "שאאאאאאללללוווווםםםםם" בשנייה שהיא מגיעה הכול משתנה, הצירים של הדלת לעולם לא יתרגלו לכניסה שלה, אם היא מאחרת (וזה קורה!) יש לה הסבר ארוך ומשכנע. חיבוקים, נשיקות סיפורים אישיים, קופצת מנושא לנושא, נכנסת לפרטים קטנים ואינטימיים, פעילה מאוד, תנוחת ישיבה משתנה כל 2 דק', שותה פעם קפה, פעם תה, פעם קולה, פעם מים, פעם בדיאטה, פעם לא. פלפלית, רוצה שיכירו בה, אסור לסתור אותה לעולם!, יודעת למשוך בחוטים של כל אחד, יש לה 10000 חברות, נפגעת מהר ושוכחת מהר.

. מנתחת – מגיעה בדיוק בזמן, הכול רשום אצלה, את הכתובת היא ביררה הרבה קודם, מסודרת ומנומסת, שואלת שאלות חודרניות וקטנוניות, בקיאה בכל פרט ופרט, יודעת את כל החוזה בעל-פה שומרת קבלות של כל דבר, טון דיבור פורמלי, שקט, מאוזן, לא נפתחת בקלות, וגם לא פגיעה. אם את לא עומדת במילה היא מעירה. עושה שיעורי בית, ויודעת עליי הרבה יותר ממה שאני חושבת שהיא יודעת.

תומכת – את הסגנון הזה אפשר לזהות ב-2 שניות, היא מסמיקה תוך כדי שהיא אומרת שלום, מקסימה ורודפת שלום גם בעד הקרבה עצמית. פחות מסודרת, עובדת לפי אינטואיציה ותחושת בטן, לא בקיאה בפרטים, לעולם אבל לעולם לא תתלונן על כלום אף פעם – היא פשוט תלך בלי לחזור. תיתן את כל כולה למערכת היחסים שלנו, טון דיבור שקט, מתנגן, ולא רשמי.
רוצה לדעת איך להוציא מכל אחת מהן את הכי טוב? את חייבת להיות בקיאה בכל סגנונות התקשורת ובדרך שבה את יכולה לתקשר עם כל אחת ואחת מהן.

 

קצת ממילון ההגדרות של מילים אימוניות שכולנו משתמשות בהן..

 

כל דיוק של הגדרה-ייצר שינוי מהפכני בתהליכי החשיבה של המתאמן שלכן ושלכן בהתאמה.

 

הכל בהגדרות ובהנחות.כל עוד תבינו שיש הבדל,ותשאלו את המתאמנים שלכן מהן ההגדרות שלהן למילים שהן חוזרים שוב ושוב עליהן ומשתמשים בהן-יהיו לכן אינסוף של פריצות דרך בתהליכי האימון,בשם שלכן שיעבור מפה לאוזן ובהכנסות שלכן.אתן תכירו את עצמכן ואת ערכיכן כל פעם יותר בזכות העומק של הבנת שפת האימון ושפת המתאמנים.

 

 

 

    • אהבה – אחד מחמשת הערכים המובילים את שיטת הפרוטו-כל .אהבה היא קו מנחה של האדם לעבר הצמיחה שלו. המעבר מתקיעות להגשמה .הרבה מתאמנים מגיעים לאימון בציפייה שמישהו יאהב אותם .בן זוג, חברים ,הבוס, העובדים. בזמן שהם את עצמם אוהבים ממש מעט אם בכלל. דוגמאות לאהבה עצמית-אפשור, חיות, הכלה, חמלה, הגשמה. דוגמאות לאהבה עצמית נמוכה-בקורת עצמית, חוסר קבלה, הענשה והלקאה עצמית, כעס, קורבנות וכו. אהבה היא פתרון! לאהוב כמה שיורת ביום את מה שאני בוחרת לעשות, זו הדרך לשלמות אישי.

 

    • אומץ – מהמילה אימוץ .מה אני רוצה להכניס לחיי ברמה הערכית ,קודם כל, כדי שאוכל להשיג כל מה שארצה ברמה הפיסית? לעיתים, לחכות שרגש האומץ יגיע, זה קצת לעבוד על עצמינו, ומייצר דחיינות. אומץ מגיע מניסיון-עשיתי כמה פעמים פעולה ,לרב זה הצליח, ,אז אני יכולה לנסות. אבל ,בפעולות ובחירות בהן אין לנו ניסיון בתוצאה, כלומר-אין לי יכולת לחזות מראש ,האם אוכל להתמודד עם הרגש שהתוצאה שתבוא תגרום לי.

 

    • אזור נוחות – פעולות, שהתוצאה שלהן ידועה לי מראש, אני יודעת להתמודד איתן, גם אם הן באות על חשבוני .ללכת לעבודה ,שאני שונאת ,כל יום. אני יודעת שאני לא אוהבת להיות שם, אבל למדתי להתמודד עם הרגש הזה. אנשים מגיעים לאימון, בנקודה שהם כבר לא יכולים לסבול את אזור הנוחות שלהם.אפשר להבחין ב"שפת Z " של מתאמן(לחץ כאן למדריך דיגיטלי על "שפת ה Z " ממש בתוך פגישת אימון, כשהוא יוצא מאזור נוחות:טון הדיבור שלו נהיה יותר פסיבי או יותר דומיננטי ואגרסיבי
      שפת גוף-זז לא נוח בכיסאמילים-אני מבולבל ,לא מבין, יכול להאשים את המאמן אפילו .זה לא אפשרי..

 

    • אחריות – תהליך אימון מעודד ללקיחת אחריות אישית בכל כלי האימון. השיחה האימונית מיועדת ליצירת פתרונות,(להבדיל מ"קורבנות"-ראה ערך)-אחריות הינה ערך, המעודד שליטה בעשייה, פרשנות אחרת לתוצאות(שאם בעבר הייתי מגדירה ככישלון, עכשיו אוכל להגדיר במילים המייצרות אנרגיה והתקדמות) וההבנה אני יכולה לתקן שוב ושוב את הדרך כל עוד המטרה לנגד עיניי, ואני בדרכי להגשמתה.

 

    • אימון – תהליך של שינוי בהרגלים ,שמטרתו להשיג תוצאה, אותה בחר המתאמן (להבדיל מאילוף-בו מתרגלים את המאולף לשינוי הגלים במטרה להשיג את מטרת המאלף).אימון הוא תהליך שבו אדם עובר מנקודה A לנקודה B ,למרות המכשולים.

 

  • אינטגריטי – מתייחס לשלמות של אדם עם עצמו .ש למות אישית. זו הסיבה העיקרית בגינה מגיעים בעצם לתהליכי אימון. בני אדם לעיתים, לא סומכים על הבחירות שלהם. הם מפחדים שזה יגרום להם להרגיש רגש ,שהם לא רוצים להרגיש יותר. כמו כאב, אכזבה כמו עימות עם אנשים אחרים .כעס עצמי ,ייסורי מצפון. אנשים מגיעים להתאמן על עמידה במילה, שלהם מול עצמם.

שלכן

עינבל אבוטבול

מאמנת מאמנות אמיצות

האקדמיה הדיגיטלית לאימון מאמנות

יבנה

השאר תגובה