"ואני בשוק מעצמי שהאגו שלי לא נשבר .אבל למדתי הרבה היום,למשל-שאני משקיעה את מרבית האנרגיה שלי במקום בו ההצעה שלי כלל לא רלוונטית.ו התשובה שקיבלתי היום מרובן "לא רלוונטי לי."אז הגיע הזמן לשנות סביבה או לשנות הצעה או לעשות את שניהם.אם לא הייתי בודקת,הייתי צוברת פה נזק שהיה עלול לחסל אותי לגמרי.בחרתי לשנות סביבה אגב..בשלב ראשון ושלב שני להכין הצעה חדשה שלא קיימת,ואינני יודעת כרגע מהי.תודה שאת פה"
כתבתי לאיילת בתגובה לפוסט שהעליתי ,והיא ענתה לי-
"היופי הוא שכולנו לומדות דרך הנסיון והחוויות שאת עוברת רק מעצם השיתוף. את אלופה אמיתית, בטוחה בהצלחתך"
"המסר הוא נראה לי,שאין מה לפחד מלא של בני אדם.כי בנתיים בלי לשים לב קורה הלא הכי מפחיד והאמיתי.יש דרך יותר קצרה להבין מה לא עובד ולמי זה לא מתאים ,מאשר להתחסל לאט עסקית מבלי לשים לב.ממש בום לפנים.ולא אמרו לי "לא אוהבת אותך " אמרו לי "לא רלוונטי לי",נראה לי שכשמסכימים לשמוע את ההבדל בינהם ,הכל מסתדר."זה מה שעניתי.ובזה אני רוצה להאמין.
כבר תקופה ארוכה שאני מבינה שמשהו בקבוצה של המאמנות שלי -פחות עובד.יותר נתקע.
אז היום הבנתי,שבאמת לרובן המסרים שלי כבר לא רלוונטיים או לא היו מעולם רלוונטיים
וגם הפעילות -לא.
אומרים שכשאדם בייעוד שלי (אני חושבת שהייעוד של כל אדם הוא פשוט להיות הוא עד הסוף)הוא לא מתאמץ .ואני מאוד מתאמצת להיות מאמנת מאמנות.מאוד.
זה גם רוב הזמן עובד לי.חוץ מהזמנים שכבר לא….
אז מה מאמנות רוצות?מה הן רוצות?הייאוש העסקי התיש אותן?חיפוש אחר התקווה?כסף?
מה?? ???
1)לאמן
2)לא לעשות שווק
3)להמשיך ללכת ללימודים
4)לא לקחת לווי צמוד,אבל להמשיך להציע כזה
5)להשקיע כמה שפחות כסף באנשי שווק
6)תקווה שזה יקרה להן הפריצה הגדולה
7)כמה שפחות להתחייב
8)כמה שיותר חופש
9)בטחון כלכלי
10)לא להקריב את איכות החיים הנוכחית
11)שהכל יקרה בקלות
12)אחריות על מישהו אחר.שמישהו אחר יהיה אחראי למה שלא קורה.כלומר -להאשים.
13)מלמדות מתאמנים להכין תוכניות הצלחה,ולא עושות בעצמן
14)מלמדות על הוקרות ומתעכבות על מה שאין
15)מפחדות ממתאמנים שלא יתחייבו לתהליך,בזמן שהן לא מחויבות לעסק.לא מחויבות לכוונה.
שימו לב כמה ניהול עסק וההתמודדות כאן מולו ,סותרת כליל את ערכי האימון והובלת מנהיגות ודוגמה אישית.
זה לא רק את.זה קורה להמון.
בואי תקראי בהמשך,הכנתי לך כמה דברים..ובנתיים אהבה.את לא לבד.רובינו היינו ,נמצאות או נהייה בסירה הזאת..
הקטע שיש לזה מלא פתרונות..
אני בטוחה שאת מכירה את הסיטואציה הבאה-
התארגנת לפגישת אימון,והמתאמן לא הגיע?
סגרתן תהליך,ואז הודיע שהוא מוותר,כי הטיימינג לא נכון/אין לו כסף/זמן ,וכו?
10 שעות לפני פגישה,היא כותבת לך שהיא חשבה על זה,והחליטה שזה לא מה שהיא חיפשה..?או שהיא כבר מסתדרת לבד,אבל תודה לך על הכל,והיא מעריצה אותך ושתמשיכי להפיץ אור על פני החושך הגדול?
ואת
איך הגבת,את?
אני יודעת שאני לא חושבת/מדברת כמו שמקובל למאמנים. ולכן,הכנתי לך 7 שאלות,שיתנו לך כיוון מחשבה משתלם ומעצים. דווקא בסיטואציה לא פשוטה,של מתאמנים,שמחליטים פתאום לעזוב את התהליך.
מודה שמקבלת "הרמות גבה " ולא מעט צקצוקים על דרך המחשבה שלי. פוגשת זאת רבות במהלך הכשרות המאמנים שאני מעבירה. בשלב הפרקטיקום שלהם, לעתים "נעלמים" להם מתאמנים,והאוטומט הוא לחשוב שמשהו בי המאמן היה לא מספיק טוב. גם לכן זה קורה?
ובכן-אתם צודקות!
לא הקשבתן לאינטואיציה שלכן לפני שלקחתם את המתאמן הזה. חרגתן מהכללים שלכן.
ניסיתן לרצות מישהו על חשבונכן!
ובכל זאת,דווקא צורת החשיבה הזאת,היא מה שממתגת אותי גבוה בסולם המאמנות,ובביטחון שלי בכניסה לתהליכי אימון,גם היותר מאתגרים שבהם.
אם נעלמו לכן מתהליך,שאלי את עצמך?
1)האם רציתי את המתאמן הזה באמת?
2)האם הרגשתי לא נוח או מוזר בקירבתו,ברמה כזו,שלא באמת בא לי לקבל אותו?
3)האם ויתרתי על איזהו ערך שלי בניסיון לקבל אותו?
4)כשדיברנו בפעם הראשונה,מששהו באינטואיציה שלי אמר לי,שאין חיבור?
5)עשית לו הנחה במחיר?שינית עבורו הסכם או צורת תשלום?
6)הוא מישהו שקרוב אלייך באיזשהו אופן?חברים משותפים?מישהו נוסף "מוודא" שאת מקבלת אקסטרה מידע עליו?עלייך ?
7)זיהית שהוא לא בשל לתהליך איתך,ובכל זאת לא תיקשרת לו את זה?
8)עם יד על הלב,האם את רוצה עכשיו זמן פנוי?עמוס לך?
מתאמנים לפעמים נעלמים גם סתם,בלי שום קשר אלינו.
כי ככה זה .
לפעמים יש מה ללמוד מזה,לפעמים אין מה ללמוד,פשוט להתקדם משם…
אולי ללמוד להבא?
אולי לחדד את כללי האימון שלך?
אולי הגיע הזמן להכין חוזה עבודה מסודר?
אולי לדייק קהל יעד?ממש-להגדיר מהם המאפיינים שלו,ומה לא.
מה את יותר לא מוכנה לקבל אלייך.
אולי הגיע הזמן תעברי עוד קפיצת מדרגה בתהליך שלך?
שלך
באהבה
עינבל אבוטבול
מאמנת מאמנות
יבנה