מחשבה יוצרת מציאות! האומנם? שיטת הפרוטו-כל למאמנות מוכיחה שכן

"מחשבה יוצרת מציאות". כמה פעמים שמעת את המשפט הזה? כמה פעמים אמרת אותו למתאמנים? בבית? לעצמך? לאהובייך?

האם זה עובד??

לפי התאוריה ההתפתחותית – קוגניטיבית של ד"ר אהרון בק, התשובה היא – כן. בהחלט. לפי איך שתחשבי – כך תפעלי.

אמנם, לשיטתו, מדובר באנשים הלוקים בחרדות, דיכאון והפרעות נפשיות אמתיות, אך ניתן לקחת מתאוריה זו מספר נקודות שידגימו עיוותי חשיבה ועיוותי תפיסה יומיומיים ממש, שזיהוי שלהם יכול להוביל לפריצת דרך בקרב מתאמנים ו- בקרבנו.

עיוותי חשיבה בסיפור המתאמן:

בחרתי בכמה עוותי חשיבה שניתן לזהות די בקלות בסיפור המתאמן, בטון הדיבור שלו ואפילו בשפת גופו והצעות לפתרון.

1. "הכל או כלום "

״ או שאני עושה הכל מושלם, או שלא עושה כלום. אין אמצע.
ולכן, הרבה פעמים אסתובב עם תסכול על הפער בין רעיונותיי ורצונותיי לבין המציאות.
אסתובב בתחושת סטרס ומועקה״

דוגמאות לשימוש בעיוות זה במשפטים של מתאמנים:

נשמע ממש אותם אומרים – "או שאני עושה כמו שצריך, או שום דבר". מתאמנים שיגידו, למשל, שאין להם חלומות או מטרות.
דוגמאות נוספות:  "בגדול את צודקת, כדאי לעשות את הצעד הראשון" (בקטן הוא אומר לך – אם ההמשך לא יוצא מושלם בוודאות, לא עושה גם את הצעד הראשון).
"מצד אחד כן. צריך להתחיל במשהו. מצד שני – בשביל מה בכלל להתחיל, אם אף אחד לא יכול להבטיח לי שזה יצליח?".
כך הם מסתובבים במהלך היום. התלבטויות, מחשבות מלא.

פתרון –

קודם כל להבין שזה עוגן מחשבתי. תמיד כדאי לדבוק במשהו מחשבתי. חשוב להראות את המהלך המחשבתי למתאמן ולבחון איפה הוא מופיע.
כל כלי אימון שמלמד לשאול שאלות ומאמן למשמעת עצמית, יכול לעבוד על עוות חשיבה זה.. (היידיגר, צדקנות, אינטגריטי ומצויינות)
מזהות מתאמנים עם עוות תפיסה זה?

2. "חשיבה רגשית"

"מרגיש לי,שאת כועסת עלי ", "מרגיש לי שמשהו רע עומד לקרות".
״ אם אני מרגישה את זה, אז זה בטוח נכון.
אם אני מרגישה עצובה, אז בטוח משהו קרה או קורה.
אם אני מרגישה טיפשה, אז זה בטוח נכון״

אפשר לשמוע במשפטים של מתאמנים הצהרות ודעות עצמיות, מוחלטות, כמעט בלי יכולת לערער עליהן.

פתרון:

פה התפקיד שלנו.
לעיתים ניתן לזהות מאיפה זה מגיע (הורים)
מעבר לקורבנות, יש פ ה גם "אזור נוחות ", כי אם אני טיפשה, אז למה להתאמץ לגשת למבחן?
ואם מרגיש לי שאני נודניקית, אז למה להמשיך לשווק? הרי אני נודניקית!!!
חשוב ללמד פה את מודל א.פ.ר.ת.

3. הכללה, גלובליזציה

העיוות הנ"ל מתאר צורת חשיבה כזו לדוגמה: "העליתי פוסט בפייסבוק, פרסמתי במשך כמה ימים, אף אחד לא פנה. פייסבוק לא מתאים לי, הוא לא עובד. בזבוז זמן"
הרווח הוא – לקחתי את תוצאת הכישלון בידיי. אם כבר אף אחד לא פונה, לפחות אני אחליט על כך. זה לא תלוי במישהו אחר.

פתרון:

כלי שאפשר לעבוד אתו הוא מודל א.פ.ר.ת, אחריות אישית, מושלמות מול מצוינות, גם 4 השאלות של ביירון קיטי מצוינות כאן ("לאהוב את מה שיש "-ספר חובה!).

4. "אני צודקת!"

״ משמע, כולם טועים. ואלחם על צדקתי, כל הזמן. מול כל אחד. במחיר של מערכות יחסים״.

עוות חשיבה שמאוד משרת אזורי נוחות וחוויות כשלון ומצד שני מאוד מאוד תוקע ופרשני.

איך מזהים?

שומעים אותו בבירור: או מתאמנים שמספרים סיפור, ואם את נשארת אדישה או לא מסכימה איתם, הם כאילו יאבדו אותך – שפת הגוף, יגלגלו עיניים "הנה עוד אחת שלא מבינה ".. וישאלו "תגידי לי את, מה, אני לא צודקת?". "אני רוצה שהוא יבין שאני צודקת!!!״.
"אין דרך אחרת", "כולם ככה ", "זה לא שאני טלית שכולה תכלת…כן? אבל ספציפית במקרה הזה, ובמקרה של שבוע שעבר, פעלתי בדיוק כמו שצריך. מה אני אעשה, שאנשים לא מבינים הנחיות?"..

פתרון:

איך עובדים עם זה? הרבה סבלנות, הכלה לתגובות – הדרמטיות לעיתים.
כל הכלים האמונים מדברים על זה בעצם. על היכולת לקחת דעה שמתאמן הפך לעובדה,ולתת לה פרופורציות.

5. פילטר שכלי

מדובר ביכולת מדהימה לשים דגש על כל מה שלא עובד, לא טוב, לא מספיק, באירוע מסוים, או אדם מסוים, וכמעט ללא יכולת לשים טיפה "פוקוס" על מה שכן עובד וטוב. ומתוך כך, אם פעם אחת זה לא עבד, אז זה לא יעבוד לעולם.
לדוגמה – החלטתי לבדל את עצמי, כמאמנת מאמנות. ואז פעם אחת, מישהו אמר לי, ככה, על הדרך: "אם מאמנת צריכה מאמנת, אז למה בכלל היא מאמנת?"… ואם בנקודה הזאת הייתי מקשיבה לקול הסקפטי הזה, במקום לענות לעצמי שמאמנת היא מתאמנת נצחית, הייתי לדעתי משלמת מחיר כבד של האמת וההגשמה שלי..

אני חושבת שהפנייה ל"כולם" באימון יושבת בדיוק על העוות הזה.
״עדיף לפנות לכולם, כדי שמישהו יבוא, מאשר לפנות לסוג מסוים של קהל ולהיות מצומצמת״.

הרגע בו תבדלו את עצמכן לסוג אחד של דילמה ופתרון, לסוג אחד של קהל ומציאות, יהיה רגע פריצת הדרך המשמעותית ביותר בחייכן העסקיים והאישיים!!

6. "צריך ואסור"

ימי ראשון, בבקרים, הם ימי התאפסות, כתיבה ופרסום שלי.
זה כבר שבוע שני ברציפות שאני מתזמנת פוסטים לכל השבוע, גם בקבוצה, גם בדף וגם באתר.
אושר צרוף.
תוך כדי הכתיבה, אני עוברת בעצם עם עצמי תהליך מחשבתי.
ואחד העיוותים שאני פוגשת זה: "צריך לתכנן את כל השבוע ", "אסור לך להגיע לשעה שתיים, כשלא סיימת להכין את כל התכנים".

אסור לי ?צריך?
מה, מישהו עכשיו יושב ובודק מה אני צריכה לעשות ועל איזה "חוק" עברתי, חוץ ממני והצורך העז בפרפקציוניזם?

אז זהו שלא. לפי עיוות זה – "צריך ואסור" – יש כללים בעולם, וצריך לפעול לפי הכללים.

פתרון:

איך עובדים עם זה, אחרי שזיהינו?
מודל א.פ.ר.ת, שאילת שאלות על כל הנחה, מי שלמדה NLP – אלו בדיוק האמונות המגבילות והנחות היסוד, שמדברים עליהן…

בחיפושיי ברשת מצאתי עוד עשרה עיוותי חשיבה, שאפשר לזהות בשיחה אימונית ואז לעבוד על הפרשנות שלהם, בדרכינו לפתרונות ולמטרות.

מקווה שהראיתי לכן מה עומד מאחורי המשפט הכה חכם הזה.

בהצלחה!

מוזמנות לדבר איתי

ובקרוב ממש נפתח המועדון ממש לקראת החגים.

המועדון למאמנות VIP!

ענבל אבוטבול

מאמנת מאמנות יבנה

0546-877776