את מאמנת כבר שנתיים,ועדיין ברדיפה מתמדת אחרי מתאמנים?מרגישה מידי פעם,שאיבדת כבר את החשק,הכוח,הסבלנות?הכסף?
9 שאלות ופתרונות,שאת חייבת לשאול את עצמך,ולפעול לפי הטיפים.10 דקות,ותראי איך כל החשיבה שלך משתנה קצת..
עיצרי רגע,תצטרפי אלי לקריאה!!
תוכנית כבר יש, תקציב הגדרנו, והחלטנו לצאת לדרך. ואז משהו קורה.
האמת, כל יום מחדש .רשמנו לנו משימות לביצוע. אפילו הקשבנו להדרכה ,היינו בכנס, התמלאנו מוטיבציה .נכנסנו גם לנטוורקינג.
פתחנו דף עסקי, ואפילו אתר בהקמה .גם סידרנו קליניקה.
אבל, אנחנו לא מצליחות לעשות את המשימות, ומסתובבות עם ציפייה מלווה במועקה אינסופית .משהו פה לא בסדר.מה עושים?מה קורה פה?
אז לפניכן פרוטוקול "חסמי הישגיות "-9 שאלות, שכדאי שתשאלו את עצמיכן,כדי להתקדם לעבר קליניקה מלאה והכנסה מספקת פלוס פלוס פלוס.
אומרים שיותר מפחיד להצליח,מאשר להיכשל,ובכל זאת,
בואו נדבר על זה רגע..
קודם כל מה זה בכלל חסמי הישגיות?
חסמי הישגיות הן גישות. תפיסות עולם, שאנחנו מייצרות במהלך חיינו. מילדות.
זהו סוג של מנגנון הישרדותי ששומר עלינו מכישלון אופציונאלי.
אחרי שהגדרנו מטרה/יעד/חלום, התרגשנו ממנו, והחלטנו לצאת לדרך, אנחנו בעצם מכריזות על "משחק". יותר מכך, המשחק הוא תחרות.
וכמו שלמדנו מילדות, בתחרות יש מנצחים …אבל—יש גם מפסידים.
ואנחנו לא רוצות להפסיד בשום אופן. יש לנו ניסיון כואב עם הפסדים. "מה יחשבו עלינו,אם נכשל שוב"?
זה כל כך מפחיד להפסיד, שאני מוכנה לוותר על החלום שלי, ורק לא להיות ברגשות הקשים האלה . בחוויית הכישלון הכה מפחידה הזו.
ואז לא רק שוויתרנו מראש על הניצחון ,אלא גם עברנו להתנהלות של "אני לא אפסיד .בכל מחיר, אני לא אפסיד!"
אז מה עושים עם "הלופ" הזה?
דמיינו יום שיגרתי בעסק, נכנסתן לאחת מהרשתות החברתיות,, נניח Facebook.ואתן רואות שם קולגות ,נהיה רגע ספציפיות, מאמנות אחרות ,שאתן תופסות אותן כ"סיפור הצלחה".
כרגע אצלכן בראש הוכרזה "תחרות" ,ואז קורים לפחות אחד מין המצבים הבאים :
חסמי הישגיות -מה מפריע לנו באמת להצליח?
- 1)האם אני מוותרת מראש על מה שתכננתי לעשות?-לא רוצה לקחת חלק בתחרות הזאת. למרות שבדיוק היום רציתי להעלות פוסט נפלא, מלא בתובנות, ורציתי גם לצלם סרטון LIVE,אני מוותרת מראש בתחרות עם אותה קולגה, אני אפסיד. ואז מה יחשבו עלי?(שאלת את עצמך פעם, מי הם אלה שאני חוששת מהדעות שלהם ? שאלתי אותם? ולמה הם כל כך חשובים לי שאני מוכנה לוותר על עצמי ועל הקליניקה המלאה שלי בשבילם?)
- אני הורסת ?את הורסת. ולא במובן המהמם של המילה.
זה אומר שאת עלולה לפגוע באותה קולגה, לרכל עליה, להתעסק ברגשות השליליים שנוצרים בך. במקום להמשיך ולקדם את עצמך.
בספרו "ארבע הסכמות " של דון מיגל לואיס ,הוא מתאר את הצורך שיש לנו מול בני אדם, העיקר לא להפסיד. נהרוס לנו, נהרוס לאחרים. רק לא להפסיד.
זה נקרא "קורבנות". - את מדברת על האימון שלך כתהליך הגורם לאושר?או הדגש הוא על המקום הכואב ממנו באת?שימי לב לפוסטים שלך בפייסבוק למשל,ולתמונות. על מה הם מדברים?
- מה את עושה כשאת כועסת?מתוסכלת?
בספר "אפס מגבלות " של ג'ו ויטלי וד"ר איהליאקלה הו לו, הוא מלמד על מהות הקורבנות והצורך האנושי ביצירת דרמה ,הוא גם מלמד מה לעשות עם זה.
בכל אופן-במקום הזה, שבו מתפתח לך רגש של כעס, ורצון להרוס ,וצורך להרים טלפון לחברה ול"רכל" ,עצרי-קחי דף ועט, ורישמי לך כותרת למאמר .קחי ספר מוטיבציה, ופיתחי אינטואיטיבית עמוד מסויים.
כעס אינו משרת בעסקים!!!
(העליות והירידות בתנועה של העסק,עלולות להתיש.)
- הצורך שלי לרצות את כולם כדי להימנע מעימותים, גם במחיר של האמת שלי?
אותה קולגה מצליחה שם בפייסבוק ,עשתה מעשה. בפרשנות שלך, זיהית פוגענות כלפייך .מה תעשי? תעצרי? תענה תמשיכי לפרסם מה שתכננת באותו יום?
אם את נכנסת עם עצמך לשיחה הזאת, שימי לבאים את מוותרת על האמירה שלך, את מוותרת כרגע על הקול השיווקי שלך. על אמירת השיטה שלך-מול קהל היעד שלך .באיזה מחיר תוותרי על מה שאת מאמינה בורקס כדי שיגידו שאת "נחמדה "? - היא אשמה !בעלי אשם !אני אשמה !מישהו בטוח אשם! ובגלל זה –אני לא מתקדמת בתכנון שלי?
כל עוד יש אשם-יש קורבן .כל עוד הנוסחה הזו קיימת יש תקיעות .תקיעות זה ההיפך מתנועה .העסק שלך, בעיקר בפייסבוק ,חייב תנועה.TRAFIC
אף אחד לא אשם במה שעובר עלייך עכשיו, גם לא את .אבל, כל עוד יש מישהו כזה ,את פוטרת את עצמך בעצם מהמאמץ .בשביל מה? הרווח הוא שלך בסופו של דבר. אף לקוח שלך לא יוכל ליהנות ממאמנת מאשימה ושיפוטית.
כל עוד יש תירוצים וסיפורים-נתקענו. גם בתהליך אימוני. גם בשיחה אימונית. גם בחיים. אגו צריך ללמוד לנהל. - הכול או כלום? אני פרפקציוניסטית? פדנטית? טוטאלית? עד הסוף? או שום דבר?
או שאני מעלה עכשיו קמפיין מושלם ,או שאני לא מעלה כלום .כי מה שיש "לה " הרבה יותר טוב ממה שיש לי כרגע מוכן.
להיות יסודית ומדוייקת ,זה חשוב. לא במחיר של האימון האישי שלך בכתיבה, שווק ,פיתוח אישי.
דף עסקי לא חייב להיות מושלם, אבל הוא חייב להיות. פוסט לא חייב להיות מושלם ,אבל הוא חייב להיות .וכתיבה יצירתית היא גם שריר שצריך לאמן - די! זהו! אני אלך ללמוד עוד קורס .אוציא עוד תעודה. שאהיה יותר מקצועית כמאמנת?
זו שאלה חשובה, והיא חייבת להישאל .כי לא תמיד היא מגיעה ממקום של מקצועיות בתחומך. היא מגיעה הרבה פעמים ממקום וצורך "להיות בדרך "..כשמתפתח קושי, אנחנו נחזור לרוב לפתרונות שאנחנו כבר מכירות .כשיש קושי בשווק, מאמנות רבות במקום ללמוד ניהול עסק פרטי ושיווק ,פונות ללימודי תעודה במקצוע האימון.
זה חשוב, אין ספק.
אבל, אם המטרה שלך כרגע היא לבנות עסק מאימון. תשאלי את עצמך :"האם אני בורחת מהתמודדות עם מה שמפחיד אותי לעשות? ולכן אני בוחרת באופציה שאני מכירה כבר?"
יש מצב, שאת דוחה את ההתמודדות בעוד תקופה.
עצמאיות רבות, בכללי, מניסיוני, לא לומדות ניהול עסק בצורה מסודרת .ו -המחיר על כך יקר. לא משנה כמה תעודות יהיו על הקיר שלך, אם את רוצה קליניקה מלאה והכנסה יפה, הגיע הזמן להתמודד עם צרכייך כבעלת עסק. זה יפתח אותך גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית. כל סיטואציה ,שתבחרי להתמודד אתה "נגד" כל החסמים והמחשבות המעכבות, תפתח אותך ויציג אותך כמודל לחיקוי וכמובילת דעה.
ומהמאמצים האלה-יוצאים אחלה פוסטים, אגב!
שימי לב-כל מה שתיארתי כאן. כל המאבק הזה. מתנהל אך ורק אצלינו בראש!! ולכן שם גם נמצאת הדרך להתמודדות ולפתרון.
ממני באהבה
שנה טובה
עינבל אבוטבול
מאמנת מאמנות
יבנה 0546877776