אודות

1. ניהול, פיתוח ושווק קליניקת אימון
2. יצירת בידול ומיתוג לסוג האימון שלך
3. בניית שיטת אימון וכלים אימוניים ייחודיים לכל מאמנת

למי אני מתאימה?

1. למאמנות בעלות קליניקה פעילה (לפחות שנתיים)
2. למאמנות שנתקעות בשלב הפרסום והשיווק
3. למאמנות אשר אינן בעלות קהילת עוקבים
4. למאמנות שחסרה להן שיטה ובידול
5. למאמנות שהכנסתן מאימון אינה מספקת
6. למי שנמאס לה להישמע כמו כולם

בין לקוחותיי 

מאמנות מנהלים ,מאמנות מנכ״לים, מאמנות להפרעות אכילה בקרב בני נוער, מאמנות ילדים, מאמנות נשים עצמאיות, מאמנות לתקשורת ארגונית ועוד.

מהיום בו בחרתן לעסוק באימון כהכנסה עיקרית אתן מבינות את השליחות והסיפוק בתחום, אך גם את האתגרים האינסופיים.

אני מאוהבת באימון. חוקרת אותו ומלמדת אותו כבר 7 שנים.

מה אני הכי אוהבת באימון?

בעיקר 2 דברים:

1. יש בו תנועה (שונאת תקיעות. הדבר הכי מעצבן אותי בעולם זה שאני בהליכה ומישהו מפריע לי בדרך. קחו את זה לאן שצריך)
2. אפשר לתקן טעויות. כל עוד-המטרה ברורה! אבל כבר נגיע לזה. בואו תכירו אותי קצת, קודם:

בתהליך האימון הראשוני שלי, שם לפני 11 שנים, כשפגשתי את המאמנת שלי פעם ראשונה והיא נראתה לי "וואו". מי חשב על זה ש 3- שנים אחר כך, אצטרף להכשרת מאמנים בעצמי?

(מכירים את זה? שאתם פוגשים איש מקצוע, ומה שהוא עושה נראה עבורכם בלתי אפשרי? גדול מיכולתכם? בלתי מושג?)

כשהגעתי למאמנת שלי, אז לפני אחת עשרה שנים, הייתי אחות טיפול נמרץ לב. הייתי בת כמעט 30, ולא היה לי טוב.

לא אהבתי ללכת לעבודה. את העבודה שלי אהבתי, אבל לא הסתדרתי במערכת.
חשבתי אז שאני טיפוס קלאסי של עובדת שכירה, מדפיסת כרטיסים כרונית, לובשת מדים. איזה כיף-אפילו בגדים לא צריך לבחור. לפני כן-עבדתי שנים כפרמדיק ב"תעשייה אווירית". הבנתם את הכרוניקה..

במהלך השנים שלי בטיפול נמרץ לב, למדתי אינסוף התמחויות, הכשרות, תעודות. בין הדברים שלמדתי, שפתחו אותי לעולם ההדרכה, היה קורס מרתק ב"הדרכה קלינית לצוות סיעודי". מיד עם סיום הלימודים קיבלתי סטודנטים ומתמחים להדרכה, ובמקביל נרשמתי ל"הכשרת מאמנים" של "תות תקשורת ותוצאות", ביחידה ללימודי חוץ באשקלון. ופה-השתנו חיי!

פתאום הבנתי משהו. בבית חולים יש נהלי עבודה. רוטינות. הדרכות קבועות. כולם מדברים אותו דבר. אותו טון. מדקלמים מאותו דף. תארו לכם עכשיו סיטואציה, מה שנקרא, באמת "לא עלינו" - כן?

עברתם התקף לב אירוע דרמטי לכל הדעות. למזלכם הגעתם בזמן לבית חולים. עברתם בזמן גם צנתור. עברו 3 ימי התאוששות, וכבר מתחילים, בשעה טובה, לדבר אתכם על השיקום והחזרה לשגרה.. שיגרה? איזה שיגרה!

עכשיו מגיעים אליכם עם דפי הדרכות (הייתי קוראת להם "דפי הנחתות"). לפעמים גם עם חיוך ו"יורים " עליכם (עם חיוך) הנחיות לחייכם החדשים...

בין יתר הדברים אתם גם מגלים לראשונה שיש לכם סכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ושיש לכם רשימת תרופות, שחובה עליכם לקחת, כדי שלא ניפגש שוב בקרוב (וזה במקרה הטוב. המקרה הרע.. שלא נדע). תשמעו שתצטרכו לעלות במדרגות בשלבים ולנוח בין הקומות כי תתעייפו מזה. להפסיק לעשן. לרדת במשקל. להיות במעקב רפואי. לא לעבוד. לא לעשות סקס. לא לנהוג זמן..

מה זה היה עושה לכם לשמוע את כל זה? בטון הזה? רשימת איסורים? משפיע עליכם?

כשראיתי את תגובות המטופלים, בזמן שכבר למדתי הכשרת מאמנים, הבנתי שלכל אדם יש שפה.

וכשאדם נמצא ביום הקשה בחייו, לפני שינוי, שהוא לא בחר, ועוד כזה שהעמיד את חייו בסכנה, אי אפשר לדבר אליו כך!

ואז למדתי עוד כלי ועוד כלי (יודעים מה זה כלי אימוני? אני לא הבנתי מה זה הכלים האלה. מה זה בכלל אומר צמד המילים הנ"ל. אז כלי אימוני מטרתו, להראות לנו גישה אחרת לחיים. נקודת מבט שונה, תובנה, הסתכלות, אמירה, בכדי שנוכל לנוע עוד קצת, למרות המכשולים. כלים אימוניים ניתנים למתאמן לפי השלב בו הוא נמצא בתהליך. ישנם כלים, שמטרתם ללמד אותנו ״לפתוח את הראש״, להבין שיש עוד מה ללמוד וישנם כלים שמטרתם להעלות את המוטיבציה והאמונה כדי לעשות פעולה שלא היה לנו האומץ לעשותה עד כה וישנם כלים שמטרתם ליצור סדר וארגון ממוקדים כמו: תוכניות עבודה, הצלחה, לוח ניהול זמן)

עד שאמרתי - אוקיי. אומנם הרב פה מדברים עברית, אז איך זה שאני מתכוונת לטובת החולה, והוא מתרגז עליי?
פשוט מאוד - לא דיברתי איתו .דקלמתי לו וציוויתי עליו.

וכל זה ממש לא בשפתו, ולכן הוא לא מבין אותי. לא הכלתי את המצוקה שלו, את הפחד, הייאוש שלו.

או שלה, כמובן.

וזה גרם לי לחקור עוד ועוד את האימון בהקשר הזה ובכלל. ובעיקר - הכרתי אותי.

הבנתי שאני רוצה להתבגר, להקים לי משפחה, לבחור לי עיסוק אחר. אז התפטרתי. הכרתי את רני שלי. ומאז אני פה.

וכך - המשכתי לשלב הבא - ״הכשרת זכיינים״. הפכתי למאמנת אישית, והמשכתי ללמוד עוד ועוד אימון.

למדתי אימון עסקי, שיווק, 3 הכשרות מאסטרינג, סגנונות תקשורת, מיומנויות עמידה מול קבוצה.
ובעיקר אימנתי. עוד ועוד אנשים. תוך חודש מקבלת התעודה עשיתי כמעט 100 פגישות היכרות.
הייתי חדורת מוטיבציה, ומאז אני כך. ברגע שהמטרה לנגד עיניי, אני מגייסת את המוח שלי, ספרים, אנשים תומכים, זמן ואנרגיות ויוצאת לדרך.

מכיוון שאני גם אימא לקטנטנים (המאמנים העסקיים והאישיים שלי!!!), אני לומדת לדייק את סוג השירות שלי ואת לוחות הזמנים שלי יותר ויותר כל יום שעובר.
אני לומדת לתקן תוך כדי תנועה. מקשיבה ללחץ, שיש בבטן. מבינה את נפילות האנרגיה.

ב 4 השנים האחרונות בחרתי לאמן עסקית בעיקר אימהות עצמאיות. ליווי פרטני ובקבוצות, קורסים ופרויקטים. אחד המיזמים שלי נקרא ואפילו דרך מסיבות ובמשך שנתיים אימנתי אימהות עצמאיות בעזרת מסיבות. עינבלי - מסיבות בוקר. במקביל אני מרצה ב״יחידה ללימודי חוץ״ באשקלון, מעבירה הכשרות מאמנים מטעם איגוד המאמנים והיועצים של "התאגדות העסקים הקטנים", כבר 9 מחזורים. (5 שנים ,וואו).

מרצה גם בארגונים וחברות בנושא "סגנונות תקשורת" (הרצאת הדגל שלי). בין לקוחותיי: אינטל, משטרת ישראל, פאנגו פלוס, בית הספר המתחדש "אור החיים" באשקלון, ארגוני נשים עצמאיות, שב"ס, מועצות אזוריות, הכשרות והשתלמויות מטעם משרד החינוך ועוד.

במשך 5 שנים האחרונות, אני מנחה הכשרות מאמנים. בהכשרות האחרונות, מתחדדת לי ההבנה כמה חשובה היא עבודת המאמנת. כמה חשוב להבין בדיוק מה זה, מאיפה זה הגיע. ובעיקר - איך אני הופכת את האימון להכנסה עיקרית? יומן מלא ברצף? הכנסה קבועה? ו - שקט כדי ליצור, ללמוד, להעמיק. מכירה את זה, שאת רואה פוסטים של מאמנים ו/או מגיעה לסדנה/הרצאה, וכולם נשמעים לך כבר אותו דבר? כי זה לוקח קצת זמן, להבין מהי השפה האימונית שלך, למי השפה הזו מכוונת, ואיך מתרגמים את זה להכנסה משמעותית.
אז אני גאה לומר שיש בידי את הדרך, היכולות, הכלים והשיטה. יש לי את ההקשבה והאנרגיה - להביא אותך - מרגע סיום הכשרת המאמנים ועד לקליניקה.